לכבוד רופא המשפחה ד"ר לוי - מאת ענת (מכתב 1)

שמי ענת ואני בת 39 ,

במהלך יום עבודתי כמורה בבית הספר בו אני מלמדת הרגשתי כאבים חזקים בחלק משמאלי של בית החזה.

בנוסף גם היה לי קשה מאוד לדבר, הרגשתי ששרירי של הפה שלי לא מסוגלים להזיז את השפתיים,

הכתף והיד שלי בצד השמאלי של הגוף כאבו עד מאוד, היה לי מאוד קשה להזיז אותם,

מאוד נלחצתי ולא ידעתי מה לעשות.

היו לי דפיקות לב חזקות, היה לי מאוד קשה לנשום.

הייתי עייפה מסוחררת והשתעלתי בכבדות עוד מהבוקר.

פתאום בלי שום הודעה מוקדמת הרגתי חום בכל הגוף, כאילו אני עולה באש.

כל התהליך של הלחץ הכאבים והחום נמשך כמה שניות.

מנהלת בית הספר לקחה אותי לקופת החולים לאחר שראתה שאני לא מרגישה טוב.

בקופת החולים יעצו לי לשכב לנוח בבית.

אני רואה לנכון לציין שכל המקרה קרה באופן פתאומי, לא בצעתי שום פעילות גופנית או דבר המוביל לתופעות כאלה, מלבד תלמיד שהתנהג אלי בחוצפנה ופגע ברגשותי.

אנא עזור לי לאבחן את המקרה

מה גרם לו?

מה עלי לעשות כדי שמקרה זה לא יחזור שנית?

חזור אלי בהקדם האפשרי.

תודה מראש ,

ענת .

לכבוד גברת ענת - מאת ד"ר לוי (כמתב 1)

ענת שלום,
לפי מכתבך בו את מפרטת את הדברים שקרו,
את דפיקות הלב המתמשכות, השיעולים, העייפות והסחרחורות,
לחץ בצידו השמאלי של החזה, הכאבים וכו'..
מכאן אני מסיק שמדובר בהתקף לב.

הלב הוא איבר חלול שרירי וחזק מאוד.
הוא נמצא בחזה,מתחת לעצם החזה והוא חלק ממערכת ההובלה
שבגופנו, אליה שייכים גם כלי הדם והדם.
בגלל בהתלוננת על כאבים בצד השמאלי של החזה אני משאר שזו הבעיה.
מערכת ההובלה מובילה חמצן וחומרים חשובים אחרים אל התאים
בגופנו , ומפנה מהם פחמן דו חמצני וחומרי פסולת.
הדם הזורם בכלי הדם מביא איתו את החומרים אל התאים ומהם.
תפקיד הלב במערכת ההובלה הוא להספק את הכוח המניע לזרימת
הדם בכלי הדם.
כדי להבין טוב יותר איך עובד הלב תתארי לעצמך משאבת המים הדוחפת את המים בצינורות.

איני מבין גדול בתחום התקפי הלב לכן ארצה להתייעץ על חוות דעת נוספת , חברי הרופא המומחה פרופסור כהן.

עד שאחזור אליך עם תשובה חד משמעית לגבי המקרה, ועם דרך הטיפול בה את צריכה לפעול
אני ממליץ לך לקחת הפסקה מהעבודה, לא להתרגש יותר מידי, לנוח ולא להכביד על גופך.
כמובן כל אירוע נוסף בו את חשה ברע נא לפנות אלי במידי.

מקווה שתרגישי טוב,
ד"ר לוי .

לכבוד ד"ר לוי - מאת פרופסור כהן (מכתב 1)

ד"ר לוי שלום,

לפי הנתונים המוצגים, צדקת , זהו התקף לב.

אני מסיק מסקנה זו בעקבות הסימנים האופיינים להתקף לב, ורובם סימנים שענת חוותה.

התקף לב הנקרא גם אוטם שריר הלב ואנגינה פקטוריס, הינו תופעה של חסימת אחד מהעורקים המובילים מזון וחמצן אל הלב עצמו וכתוצאה מכך חלק משריר הלב מת. מוות של חלק משריר הלב פוגעת אנושות בפעילות הלב ויכול למעשה להביא למוות.

ההתקף נגרם בתום תהליך של שקיעת שומנים וכולסטרול על דופן העורק, אליהם נדבקים גם חלבונים ותאים.תהליך זה נקרא הסתיידות עורקים או טרשת עורקים. המשקע הנוצר הוא רך מבפנים וקשה מבחוץ.

המשקע הולך ומתעבה עם הזמן, ומיצר את הנפח הפנימי של העורק. בשלב מסויים עלול המשקע לגרום לקרע בעורק, קרע זה מוביל להצטברות טסיות דם וליצירת קריש דם האמור לסתום את החור שנפער.

יצירת קריש הדם למעשה סותמת את כלי הדם ולא מאפשרת מעבר תקין של חמצן וחומרי מזון אל השריר. בשלב זה מתפתח נמק בשריר הלב וחלק ממנו מת. ככל שהחלק מהשריר שמת גדול יותר הנזק ללב גדל ותפקודו יורד עד לאובדן פעילות - מוות.

תהליך התקף הלב אינו תהליך מיידי, ולכן על ידי זיהוי נכון של הסימפטומים והפניה מהירה לבית החולים, ניתן לעוצרו בזמן ולהציל את חיי ענת.

שמירה על אורח חיים בריא מורידה את הסיכון להסתיידות עורקים ולהתקף לב משמעותית.

אחד הגורמים העיקריים למחלות לב הוא:

הכולסטרול

לפי העבר המשפחתי של ענת, אני מסיק שהתקף הלב שקרה לה הוא בעקבות התורשה המשפחתית, גם לאביה היה אירוע לב כתוצאה מעודף כולסטרול בדם.

קיימים סוגים שונים של טיפול בחסימות כלי דם כליליים. החל מטיפול תרופתי, צנתור והרחבת העורקים המוצרים ועד לניתוח מעקפים.

אני ממליץ לה ללכת לבית החולים לבצע צנתור.

החלמה מהירה ,

פרופסור כהן.

לכבוד גברת ענת - מאת ד"ר לוי (מכתב 2)

ענת שלום,
התייעצתי עם הרופא המומחה פרופסור כהן ולצערי אכן צדקתי, עברת התקף לב .
התקף לב זהו מצב שבו נוצרת חסימה או היצרות באחד או ביותר מהעורקים הכליליים המזינים את שריר הלב.
ההיצרות נגרמת בתהליך הקרוי "טרשת עורקים". בדופן העורק מצטברים חומרים שומניים, הגורמים לבליטה של הציפוי הפנימי של העורק אל תוך חלל העורק, ובכך גורמים להיצרות רוחב העורק. לפעמים נקרע הציפוי שמעל לבליטה השומנית, ובמקום הקרוע נוצר קריש דם שיכול לגרום לסתימה מלאה ופתאומית של העורק. במקרים רבים נפסקת כתוצאה מכך אספקת הדם לשריר הלב, מה שגורם לנזק לשריר הלב, או בשמו הידוע: התקף לב.

בבירור אחר עבר המשפחה התגלה שגם אביך סבל מהתקף לב כתוצאה מהכולסטרול הגבוה בדם, לכן אני והפרופסור הגענו למסקנה שכדי שהבעיה תיפתר עליך ללכת לעשות צנתור בהקדם האפשרי.

הינה תמונה המתארת את התפתחות הסתימה בעורק- דבר הגורם לכך שהדם לא יגיע ללב כראוי .

ד"ר לוי.

מאת ענת (מכתב 2)

רופאיי היקרים שלום,
כרגע אני בבית לאחר שעברתי את הצנתור כפי שייעצתם לי.
בבית החולים החדירו לי קטטר לתוך צינור חלול בירך ימין, תהליך זה גרם להרחבת הסתימה שהצתברה לי בעורקיים הכליליים, בנוסף שמו לי שם קפיץ שישמור על כך שהעורקים ישארו פתוחים ולא יסתמו כדי שיוכלו להעביר דם ללב.

המנתח בבית החולים אמר לי שכדי לשמור על הקפיץ ועל העוקים פתוחים אני צריכה לקחת כדורים שיעזורו לקפיץ לשמור על העורקים פתוחים אספירין, וסטטינים (להורדת כולסטרול בדם).
התבקשתי לא לעשות פעילו פיזית , לנוח בבית.
אני עדיין תשושה ועייפה, עברו עלי ימים ולילות קשים וכואבים.

אהיה בקשר, ענת .

מאת פרופסור כהן (מכתב 2)

קודם כל אני שמח שעברת את הצנתור בשלום.
לפי תיאור מצבך אני מבין שעוד כואב וקשה, אבקש לעדכן אותנו אם הכאב לא יעבור במשך תקופה ארוכה, בדרך כלל אחרי צנתור שלא משפר את המצב צריך לגשת לבית החולים לעשות ניתוח מעקפים.

חשוב שתדעי שפעלת בצעד נכון.
ללא הצנתור שביצעת המצב היה יכול להדרדר ולהפוף לגרוע מיום ליום.
לכן חשוב לציין שללא הצנתור יש אנשים שמגיעים למצבים נוראיים, המזיקים לבריאותם ואפילו גורמים למוות.
אני אישית מכיר בנאדם שאורך החיים שלו לא היה תקין, הוא לא טיפל בעצמו כמו שצריך ובסופו של דבר נפטר.

בנוסף חשוב לציין, שעד לפני כמה שנים חשבו שכשאישה חולה במחלת לב זהו מקרה יחיד ומיוחד.
כאשר הבינו שמחלת לב היא אינה רק לגברים אלא שגם נשים חולות בה, היה צריך שינוי מחשבתי והערכות הולמת.
גורמי הסיכון למחלות לב יותר שכיחים אצל נשים מאשר אצל גברים.
מחלת לב הכלילית אצל הנשים מתבטאת בשכיחות גבוהה יותר של תעוקת חזה יציבה בעוד שבגברים הביטוי הוא אוטם שריר הלב ומוות פתאומי.
ישנם מצבים שהאישה תחווה תעוקת לב או אפילו התקף לב כאשר מצב העורקים הכליליים שלה יהיה תקין לחלוטין.
מחקר שערך האיגוד הקרדיולוגי בשנת 2002 גילה קיימת עליה בשיעור התקפי הלב בישראל. בשנת 2000 אובחנו 10,770 איש כסובלים מהתקף לב, והמספר שנתיים אחר כך ל-12,000 מקרים. מתוכם, 26 אחוז הם של נשים, הלוקות בהתקף לב בגיל 70 בממוצע. מנגד, הגיל הממוצע להתקף לב ראשון אצל גברים עומד על 62 שנים.
אחוז הנשים הלוקות בהתקף לב, עולה עם הגיל. עד גיל 50, כ-11% מהתקפי הלב הם של נשים, בעוד שמעל גיל 75, 40% מהמקרים מתרחשים אצל הנשים. ההשערה היא כי ההורמונים הנשיים, ובהם האסטרוגנים, הם המגינים עליכן. ככל שמתקרבים לגיל הבלות, יורדת רמת האסטרוגנים בדם, ודרך מנגנונים שונים כמו עליית רמות שומנים, סוכרים והשמנת יתר, מגבירות הנשים את סיכונם ללקות באוטם שריר הלב.

אנא עדכנו אותי במתרחש.
פרופסור כהן.

לכבוד גברת ענת - מאת ד"ר לוי (מכתב 3)

ענת שלום,
אני שולח לך קישור לסרטון שיוכל להראות לך בבירור את השלבים להיווצרות החסימה בעורק הלב הגרם לך להתקף הלב.
http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1751&incat=1428&article_id=652&act=forumPrint

בנוסף ברצוני להבהיר לך את הסימנים להתקף לב , כך שתהי מודעת ותשמרי על עצמך :
כאבים בחזה- כתוצאה מהפרעה בזרימת הדם בעורקים.
הפרעות בקיבה- כתוצאה מעווית של העורקים.
קוצר נשימה- עשוי לנבוע מחוסר ספיקת לב שמאלית.
דפיקות לב- על רקע הפרעות קצב.
עילפון- אובדן הכרה זמני הנובע מכשל זמני בתפקוד הלב.
פליטת כיח דמי- עלולה להופיע בגלל עלייה בלחץ הוורידי בריאות.
מצקת היקפית- נפיחות הגפיים התחתונות על רקע של חוסר ספיקת לב.
כיחלון- כיחלון באזורים פנימיים שלא חשופים לקור.
תסחיף לגוף- קריש דם הנוצר בצד השמאלי של הלב.
עייפות- עייפות שמופיעה רק לאחרונה ונוטה להחמיר עד למצב של תשישות גופנית.

כמו כן, תמנעי מהגורמים העיקריים למחלות לב שהם :
•עישון
•כולסטרול
•העדר פעילות גופנית
•סוכרת ולחץ דם גבוה
עשי כמיטב יכולתך לעזור לעצמך ולבריאותך.


ד"ר לוי.

לכבוד גברת ענת - מאת פרופסור כהן (מכתב 3)

לאחר כמעט חודש של התאוששות, אני משאר שאם לא התלוננת את כבר במצב יותר טוב, בימים הקרובים גם תוכלי לחזור לחייך הרגילים.

כדי למנוע סתימה נוספת שתגרר להתקף לב נוסף עליך לשמור על אורך חיים מסויים :
א. תזונה נכונה
ב. תוספי מזון מתאימים
ג. פעילות גופנית נכונה
שלב ראשון : תזונה נכונה , החלק הקשה – שינוי תזונה חייבים לכלול תפריט דל שומן מן החי ועשיר בשומנים מן הצומח. בנוסף, יש להוריד לחלוטין מהתזונה שומני טראנס שקיימים בעיקר במאפים ובחטיפים שונים, יש לצמצם ככל האפשר פחמימות מזוקקות וסוכרים וכן מאכלים מטוגנים.
יש להעשיר את התזונה בפירות ובירקות העשירים באנטי אוקסידנטים המבצעים פעולה הפוכה לרדיקלים החופשיים המזיקים ללב.

שלב שני: תוספי מזון, החלק הקל - קיימים שני תוספי מזון שנחקרו רבות בהקשר של מחלות לב.
האחד הוא CoQ10 שהוא למעשה האנטי-אוקסידנט המיוחד שהגוף מייצר על מנת לשמור על הלב מפני רדיקלים חופשיים.

השני הוא אומגה 3 – בעיקר ממקור של שמן דגים.קיים קושי להשיג את שני המרכיבים הללו מהתזונה ולכן אני ממליץ בחום לצרוך אותם בתוספים בלבד.
CoQ10 כמעט ואינו קיים בתזונה, רמת הייצור שלו ע"י הגוף הולכת ופוחתת עם הגיל. המינון המינימלי המומלץ הוא לפחות60 מ"ג לכמוסה יומית.
מכיוון שאת נוטלת תרופות להורדת הכולסטרול, תוסף זה הוא חובה כיון שהתרופה פוגמת בייצורו של CoQ10 ע"י הגוף.
אומגה 3 ממקור של שמן דגים נחשבת הטובה ביותר והזמינה ביותר, אך רוב הדגים חשודים כנגועים בזיהומי מתכות שונות ולכן אין המלצה להרבות באכילתם.
הדרך הבטוחה והטובה ביותר להבטיח צריכה של אומגה 3 היא רק באמצעות תוספי מזון של חברות מוכרות המבקרות את איכות השמן שהם משווקות.

שלב שלישי: חיזוק שריר הלב, כל אחד יודע שפעילות גופנית בריאה ללב. מעטים יודעים שהיא אפילו מומלצת לחולי לב זמן לא רב לאחר ניתוח. מעטים עוד יותר יודעים שפעילות גופנית ממושכת ורצופה אינה מסייעת כפי שנהוג לחשוב ללב ופעילות מוגזמת אף עשויה להזיק ללב.

הלב הוא שריר שפעולתו חייבת להיות מדויקת ומיידית.
כאשר יש דרישה לאספקת דם לאיברי הגוף היא צריכה להיענות בכל מצב ובכל זמן.
ככל שריר בגוף, גם הלב נחלש עם השנים ויכולת ההתכווצות שלו יורדת והוא אינו יכול לעמוד בכל דרישה. מצב זה הוא מסוכן מאד, כיון שאם תיווצר דרישה כזו כמו למשל בקימה פתאומית משכיבה או מישיבה או במאמץ פתאומי אחר – הלב עלול לא לעמוד בעומס ולקרוס והתוצאה היא התקף לב.
אימון נכון של הלב יהיה, אימון לעמידה בדרישות פתאומיות לכיווץ – כזו שעלולה לגרום להתקף לב. למעשה, בפעילות זו אנו מדמים מיקרו התקף לב ומאמנים את הלב לעמוד במצבים אלה ולתפקד בצורה תקינה.
כמובן שפעילות גופנית רגילה מחזקת את יכולות הלב, אך היא מאמנת אותו לעמוד בעומסים ממושכים.
יותר סביר לצפות תרחיש בו ממצב מנוחה מלא תיווצר עלייה פתאומית בקצב הלב כתוצאה מאירוע לא צפוי כלשהו כמו החלקה, מעידה וכדו' בו הלב מתאמץ במהירות וללא התראה.הפעילות הגופנית הנכונה היא פעילות אירובית באינטרוולים, כלומר פעילות בהפסקות.
חלק מהזמן הפעילות היא מתונה ובחלק מסוים היא מאומצת. אימון הלב נעשה במעבר לפעילות המאומצת ובחזרה אל הפעילות המתונה.
יכולת הלב להתאושש מהפעילות המתונה בזמן קצר ולעמוד בדרישה לעומס לאחר מכן תגלם את הכושר הגופני ואת חוזקו של הלב.
למעשה, ניתן למדוד את הזמן בו מתאושש הלב מדופק מהיר של פעילות גופנית לדופק מנוחה. ככל שזמן זה קצר יותר – כך חוזקו של הלב גדול יותר.
הנחיות מדוייקות כיצד יש לבצע פעילות זו מומלץ לקבל ע"י הדרכה מסודרת, רצוי ממדריך כושר.

כמו שהזכרתי עליך להקפיד לעל הCoQ10 כתוספת למזון מפני שגם אביך לקה בהתקף לב כתוצאה מהכולסטרול.

שמרי על עצמך,

פרופסור כהן.

לכבוד ד"ר לוי ופרופסור כהן - מאת ענת (מכתב 3)

שלום לכם,
אני שוקלת לחזור לעבודה, נחתי בבית מספיק זמן.

אני לוקחת את התרופות שנתנו לי, שומרת על עצמי מבחינה בריאותית כפי שפרופסור כהן המליץ , עושה פעילות גופנית, אוכלת אוכל מזין, משתדלת לאכול מאכלים ללא כולסטרול, ומקווה שאבריא לחלוטין.
אני מודעת לגורמים להתקף הלב, לסימנים האופיינים כשמופיע, יודעת להיזהר ולשמור על עצמי.

אני חייבת להודות לכם על העזרה והתמיכה לאורך כל הדרך מרגע המקרה ועד לסופו.
תודה על כל ההסברים על התקף הלב, אני מעריכה זאת מאוד.
וכמובן על העצות שנתתם לי, תהיו בטוחים שאשתמש בהם בתבונה .

כעת אני מרגישה חזקה ובריאה, כמו לפני התקף הלב.
אפשר להגיד שהחזרה למסלול החיים יעשה לי הרבה יותר טוב, ובנוסף עכשיו אני גם בריאה.

תודה רבה ,
ענת.